אלחוסני נ' שושנים תובלה יבשתית בע"מ

פסק דין

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע לתשלום פדיון חופשה, רכיב יחידי שנותר במחלוקת לאחר ששאר הנושאים הוסדרו בין הצדדים בפסקי דין חלקיים.

בתאריך 16.10.10 ניתן פסק דין חלקי ובו ניתן תוקף להסכמת הצדדים כי אין מחלוקת שהתובע זכאי לפיצויי פיטורין, בסך 5,690 ₪ ואלה הופרשו ונמצאים בחב' אליהו. כן הוסכם כי ככל שלא מצוי כל הסכום שם תשלים הנתבעת לתובע פצויי פטורין והכל כאמור בעמ' 3 לפרו' מיום 26.10.10.

כמו כן ניתן פסק דין חלקי להסכמת הצדדים לפיה הנתבעת תשלם לתובע סך של 503 ₪ בגין הפרשי דמי הבראה.

התובע ויתר על רכיב דמי החגים (עמ' 9 שו' 18-19).

העובדות

1. התובע עבד אצל הנתבעת משנת 2006 ועד ליום 6.11.07.

2. התובע קיבל מכתב פיטורים ביום 6.11.07 (נ ספח א לתביעה).

3. התובע לא עבד בפועל לאחר מועד זה.

4. התובע נפגע באותו מועד בתאונה .

5. התובע קיבל תלושי שכר .

המחלוקת

פדיון חופשה שנתית- האם זכאי התובע לפדיון ימי חופשה ואם כן באיזה שיעור. האם נכונה טענת הנתבעת כי רכיב זה שולם לתובע ביתר ויש לקזזו מכל סכום לו זכאי התובע.

הכרעת הדין

נטל הראיה כי מלוא חופשה שנתית ניתן לעובד וכי הוא ניצל בפועל את חופשתו מוטל על המעביד וחלה עליו חובה לנהל פנקס חופשה, זאת כאמור בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית תשי"א-1951 ומכח תקנות חופשה שנתית (פנקס חופשות) תשי"ז-1957. (דב"ע לד/3-17 אברג'יל נ' אנסבך פד"ע ה' 253).

משחובת ההוכחה על המעביד נבדוק מהם הראיות שהובאו לפתחנו לעניין ניצול החופשה של העובד.

בכתב ההגנה מציינת הנתבעת כי התובע ניצל 8 ימי חופשה בשנת 2006 ובשנת 2007 ניצל 16 ימי חופשה. סה"כ 24 ימי חופשה. לתובע נוכו לטענת הנתבעת 2 ימי חופשה ששולמו ביתר ונותרו 6 ימי חופשה ששולמו לתובע שערכם לטענת הנתבעת 1,020 ₪.

כתימוכין לטענה זו צורפו לכתב ההגנה ולתצהיר עד הנתבעת מר שושני חיים רישומים על כרטיס של ימי חופשה. על שמו של התובע המתייחסים לשנים 2007 , 2006.

על פי האמור בכרטיסים זכאי התובע עד 12/06 לחמישה ימים, רישום זה נכון מאחר והחל ב 22.7.06. לאחר מכן מצויינים הימים בהם היה בחופש. וביניהם ראש השנה יום כיפור חג איסלמי וכדומה. בצידו של החג האיסלמי צוין כי שולם במלואו.

כיתוב זה מופיע בעט אחר ותוך מחיקה בטיפקס. (מוצג נ/2).